רישיון לכלב – איך ומה עולה

למה ההפרש הגדול בין כלב מעוקר ללא מעוקר

התוספת לכלב שאינו מעוקר נקבעה בתיקון לחוק ב-2012 כדי לעודד עיקור וסירוס ולצמצם את מספר הכלבים המשוטטים. הכסף מהתוספת מיועד בין השאר לפעולות עיקור. יש פטור מהתוספת לכלב שהעיקור יסכן את חייו, ולכלב טהור גזע שרשום בארגון מוכר, לפי בקשה בכתב.

מקור: חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס״ג–2002 (ויקיטקסט)

תהליך הוצאת הרישיון

1. קובעים תור בשירות הווטרינרי העירוני או אצל וטרינר מורשה.
2. הכלב מקבל שבב (אם אין לו) וחיסון כלבת (אם צריך).
3. הפרטים מדווחים למאגר הארצי.
4. משלמים את האגרה לרשות המקומית ומקבלים רישיון לשנה.

חובות דיווח

בעל כלב חייב לדווח בתוך שבוע על עיקור או סירוס, מעבר דירה, שינוי מספר טלפון, אובדן או מוות של הכלב והעברתו לבעלים אחרים. דיווח על עיקור גם מוריד את האגרה בשנה הבאה.

מקור: תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס״ה–2005 (ויקיטקסט) · משרד החקלאות – דיווח למאגר רישום כלבים ארצי

כלב מגזע מסוכן

לפי התוספת לחוק, הגזעים אמסטאף, בול טרייר, דוגו ארגנטינאי, טוסה יפני, סטאף אנגלי, פיט בול, פילה ברזילאי ורוטוויילר, וגם הכלאות שדומות להם, מוגדרים כגזעים מסוכנים. כך גם כל כלב שנשך וגרם חבלה. על כלב מסוכן חלים תנאים נוספים, בהם ביטוח צד שלישי וזמם מחוץ לבית.

מקור: חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס״ג–2002 (ויקיטקסט)